בפני תביעה ותביעה שכנגד אשר התבררו בסדר דין מהיר, שתיהן על רקע עבודות שיפוץ שביצעה התובעת (הנתבעת שכנגד) בביתם של הנתבעים (התובעים שכנגד). לטענת התובעת, נותרה בגין עבודות אלו יתרת חוב הכוללת עוגמת נפש ונזקים תדמיתיים, בסך אשר הועמד, לצורכי אגרה, על תביעה בסך של 50,000 ש"ח. לטענת הנתבעים, דווקא התובעת הפרה התחייבותה לביצוע עבודות השיפוץ והסבה להם נזקים אשר הועמדו, גם כן משיקולי אגרה, על סך של 50,000 ש"ח.
תמצית העובדות הרלוונטיות
1. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות שיפוץ ובנייה. הנתבעים הינם בני זוג המתגוררים בדירה אשר בבעלותם, דירה בת שתי קומות בקומות 4 - 5 בבניין שברחוב טבריה 14, בני ברק (להלן:
"הדירה").
2. בחודש מרץ 2009, או בסמוך לכך, החליטו הנתבעים לבצע עבודות שיפוץ בדירה, עבודות שתכליתן העיקרית עריכת שינויים בדירה אשר יאפשרו לבנם של הנתבעים ורעייתו ההרה לעבור ולהתגורר עם הנתבעים בקומה העליונה של הדירה. נוכח החלטה זו, נוצר קשר בין הנתבעים לתובעת וביום 16.3.09 נכרת בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות שיפוץ בדירה תמורת סך כולל של 65,000 ש"ח (להלן:
"ההסכם"). ההסכם נערך בכתב יד, כלל פירוט העבודות שיבוצעו בדירה וכן את ההסכמה לתמורה הכוללת בגינן.
3. כשלושה שבועות לאחר כריתת ההסכם, הסכימו הצדדים להרחיב את היקף עבודות השיפוץ אשר תבצע התובעת ולשם כך ערכו תוספת להסכם (להלן:
"התוספת"). אף התוספת נערכה בכתב יד ונחתמה על ידי הצדדים. בתוספת הובא פירוט עבודות נוספות שתבצע התובעת בדירה, הובהר שעל בסיס ההסכם כבר שולם לתובעת סך של 80,300 ש"ח וסוכם כי התמורה הכוללת שתשולם לתובעת תעמוד על 155,250 ש"ח + מע"מ. לא בהסכם ולא בתוספת ציינו הצדדים מועד מוסכם להשלמת העבודות.
4. עבודות השיפוץ בדירה נמשכו מספר חודשים כאשר במהלכן שילמו הנתבעים לתובעת סך של 178,700 ש"ח. במהלך ביצועי העבודות הסכימו הצדדים על ביצוע עבודות נוספות, מעבר לאלו שפורטו בהסכם ובתוספת, אך הצדדים לא חתמו על מסמך המפרט ומסדיר הסכמה זו.
5. ביום 23.6.09, או בסמוך לכך, הפסיקה התובעת את ביצוע העבודות בדירה למשך מספר חודשים. העבודות חודשו ביום 14.12.09 ונמשכו עד ליום 23.12.09 כאשר בתקופה זו שילמו הנתבעים לתובעת סך נוסף של 20,000 ש"ח. באותה עת נתגלעו בין הצדדים מחלוקות, כאשר התובעת טוענת לחוב שחייבים לה הנתבעים בגין עבודות שבוצעו בחריגה מהפירוט שהוסכם וכאשר הנתבעים מצידם טוענים שהעבודות לא הושלמו ובוצעו בצורה לקויה. ניסיונות שעשו הצדדים ליישוב המחלוקות במגעים ביניהם ובאמצעות מתווכים לא צלחו וכך הוגשו תביעה ותביעה שכנגד.
תמצית טענות הצדדים, הראיות וההליך
6. לטענת התובעת, לאחר חתימת ההסכם והתוספת הזמינו הנתבעים ממנה עבודות נוספות החורגות מאלו אשר נקבעו מראש. התובעת מציגה מסמך נוסף בכתב יד אשר איננו נושא חתימות של הנתבעים וטוענת שמסמך זה מבטא תוספת שנייה להסכם (להלן:
"התוספת השנייה") שלפיה התחייבו הנתבעים לשלם סך נוסף של 33,450 ש"ח + מע"מ. עוד טוענת התובעת שביחס לחלק מהעבודות הנוספות לא נערך כל מסמך במהלך ביצוע העבודות אך שווי עבודות אלו עומד על 19,082 ש"ח נוספים. סיכום הסכומים להם התחייבו הנתבעים בניכוי הסכומים ששילמו, מביא לכך שיתרת חוב הנתבעים עומדת על 21,135 ש"ח + 19,082 ש"ח. לכך, טוענת התובעת, יש להוסיף את הוצאות התובעת, עוגמת נפש ונזק לתדמיתה בסך כולל של 24,360 ש"ח. לצורכי אגרה העמידה התובעת את תביעתה הכוללת על סך של 50,000 ש"ח.
7. לטענת הנתבעים, כלל לא נערכה "תוספת שנייה" להסכם ולתוספת, אך סוכם בעל פה כי כנגד עבודות נוספות שתבצע התובעת ישולם לה סך של 19,082 ש"ח. סכום זה, 19,082 ש"ח, מצטרף לסכום המוסכם מראש, כך שהסכום הכולל לו התחייבו עמד על 199,172 ש"ח ובגין סכום זה שולם לתובעת סך כולל של 198,700 ש"ח כך שנותרה יתרת חוב קטנה של 472 ש"ח. בכך, טוענים הנתבעים, נשמט הבסיס מתביעת התובעת.
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגישו הנתבעים גם כתב תביעה שכנגד. לטענת הנתבעים, מלכתחילה התחייבה התובעת להשלים את ביצוע העבודות בדירה עד ליום 19.6.09. התובעת לא עמדה במועד זה והוסכם לדחות את מועד השלמת העבודות עד ליום 1.8.09 אולם התובעת לא עמדה גם במועד זה והפסיקה את ביצוע העבודות בדירה בטרם הושלמו. עוד טוענים הנתבעים כי רק בדצמבר 2009 הסכימה התובעת לשוב לדירה כדי להשלים ביצוע עבודות שלא הושלמו ולתקן ליקויים בעבודות, שאז גם הסכימו לשלם לה סך של 20,000 ש"ח. בפועל, בצעה התובעת עבודות השלמה ותיקונים במשך יומיים בלבד והותירה בדירה ליקויים רבים. בגין הנזקים שגרמה התובעת טוענים הנתבעים שיש לחייבה בתשלום פיצויים בסך של 63,800 ש"ח, לכך הם מבקשים להוסיף פיצויים בגין עוגמת נפש, הוצאות משפטיות ודיור חלופי בסך של 13,000 ש"ח. אף הנתבעים העמידו את סכום התביעה שכנגד, לצורכי אגרה, על סך של 50,000 ש"ח.
8. בתגובה לטענות הנתבעים בתביעה שכנגד טוענת התובעת שבכריתת ההסכם היא העריכה שהשלמת העבודות תארך כשלושה שבועות עד חודש אך לאחר מכן לא סוכמו מועדים להשלמת העבודות שכן הנתבעים העלו דרישות נוספות מפעם לפעם. עוד טוענת התובעת כי נאלצה להאט את ביצוע העבודות כדי למנוע רעש מהשכנים והפסיקה את העבודות בטרם הושלם הגימור הסופי בשל אי תשלום שכרה וחזרה להשלמתן כשהוסדר שכרה. התובעת מכחישה את הטענות לנזקים בדירה.
9. התובעת תמכה טענותיה ב-3 תצהירים: תצהיר מנהל התובעת - יעקבי יגאל, תצהיר מנהל עבודה בתובעת - מור חיים משה, תצהיר מסגר שעבד עם התובעת - נתנאל אברהם. בנוסף לאלו הגישה התובע חוות דעת מומחה של המהנדס לאוניד וקסין.
הנתבעים תמכו טיעוניהם ב-4 תצהירים: שני תצהירי הנתבעים, תצהיר בנם - תומר סיאני, ותצהיר קרוב משפחתם - שמואל צארום. בנוסף לאלו הגישו הנתבעים חוות דעת של מומחה לביקורת מבנים, המהנדס בנימין רבינוביץ.
10. כמות העדים אשר זימנו הצדדים מצביעה על היקף הזמן החריג שמצאו הצדדים להשקיע בבירור המחלוקות בתיק זה, כמות שכתוצאה ישירה הימנה גם התארך זמן הדיון, התקיימו שתי ישיבות הוכחות ואף ניתנה לצדדים ארכה להגשת סיכומים בכתב. אינני מוצא כל היגיון בהשקעת משאבים כה רבים בבירור תביעה שכזו, תביעה שסכומיה לא גדולים והמחלוקות אינן רבות ואינן סבוכות, אך הניסיונות להביא את הצדדים לכדי פשרה לא צלחו.
דיון
11. את עיקר המחלוקות אשר עומדות להכרעה ניתן לחלק לשלושה ראשים: המחלוקת בדבר התמורה לה התחייבו הנתבעים; המחלוקת לעניין האיחור בהשלמת העבודות; והמחלוקת לעניין הליקויים הדירה בגין העבודות שבוצעו. בירור המחלוקות ייעשה לפי חלוקה זו.
12. המחלוקת הראשונה העומדת להכרעה הינה היקף התחייבות הנתבעים לתשלום התמורה כלפי התובעת.
אין בין הצדדים מחלוקת על הסכומים שהתחייבו הנתבעים לשלם לפי ההסכם והתוספת, שניהם מסמכים עליהם חתומים שני הצדדים ושלפיהם התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 155,250 ש"ח + מע"מ. אין בין הצדדים מחלוקת אף על כך שבפועל בצעה התובעת, לפי בקשת הנתבעים, עבודות נוספות החורגות מאלו שנקבעו בהסכם ובתוספת. המחלוקת לעניין זה הינה באשר להיקף העבודות הנוספות שבצעה התובעת והתשלום לו היא זכאית בגינן.